צבעים בע"מ נ' טנוס

פסק דין

1.לפני תביעה שטרית. התובעת, עתאבא צבעים בע"מ, הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל (תיק הוצל"פ 08-11178-08-8) 3 שיקים בסך כולל של 45,082 ₪ (להלן: "השיקים") משוכים לפקודתה מחשבונו של הנתבע, מר סמיר טנוס.

2.התובעת עוסקת בשיווק צבעים. הנתבע הוא צבע במקצועו.

3.לטענת התובעת היא סיפקה סחורה לנתבע אך הוא לא שילם עבורה.

4.לטענת הנתבע בהתנגדותו, אחד השיקים הוא שטר בטחון שמסר לתובעת. הנתבע מודה כי התובעת סיפקה לו סחורה אך כי במהלך האספקה התגלו אי סדרים באיכות המוצרים שסיפקה לו וכי במהלך כל התקופה שילם את חובותיו.

הראיות

5.התובעת הגישה תצהיר סוכן המכירות מר עודה אוסאמה, אליו צורפו כרטסת הנהלת חשבונות, חשבוניות ותעודות משלוח. תעודות המשלוח המקוריות הוגשו וסומנו ת/1. הנתבע הגיש תצהירו. המצהירים נחקרו והצדדים סיכמו טיעוניהם.

דיון

6.השיקים נשוא הדיון הינם שלושה שיקים משוכים מחשבונו של הנתבע בבנק הפועלים, שפרטיהם להלן:

שיק מס' 10554 ע"ס 3,500 ₪ ז.פ 30.7.08;

שיק מס' 10555 ע"ס 5,049 ₪ ז.פ 30.8.08;

שיק מס' 10369 ע"ס 36,533 ₪ ז.פ 7.9.08. שיק זה נושא על פניו כיתוב "פיקדון" ונכתב בכתב יד שונה משני השיקים האחרים (להלן: "שיק הפקדון").

7.השיק הראשון חזר עם ציון "א.כ.מ" והשניים האחרים עם ציון "ח-ן מוגבל".

8.טענת ההגנה העיקרית של הנתבע בהתנגדות היא "אי סדרים בחומר הגלם ו/או בסוג ו/או איכות המוצרים אשר התקבלו במעני..." (סע' 5 להתנגדות).

בדיון בהתנגדות נחקר הנתבע והעיד כי ביקש לבטל את שני השיקים הראשונים כי קיבל בגינם חומר אבל החומר לא היה תקין, פסלו לו את העבודה והוא לא קיבל תשלום עבורה (עמ' 1 ש' 12-14, 27). אישר כי השתמש בחומר שקיבל עבור שני השיקים אבל הצבעים לא היו תקינים לכן נאלץ להזמין צבע ממקום אחר ולבצע את העבודה מחדש, המזמין חברת כוכב גרנות לא שילמה לו עדיין (עמ' 2 ש' 28-31).

9.בתצהיר עדותו הראשית ציין הנתבע כי לאחר שעיין בתעודות המשלוח שצורפו לתצהיר התובעת, עולה מהן כי חלק מהחיובים נעשו ללא אישור שמישהו מטעמו קיבל את הסחורה וחלק גדול אינו חתום (סע' 10 לתצהיר). אי הסדרים התגלו על ידי הנתבע לאחר חישוב שערך אחיו שעובד במשרד רואי חשבון אך הבנק סרב לבטל את השיקים משאין להם כיסוי בחשבון (סע' 11 לתצהיר). כפי שעולה מתעודות המשלוח חלק מהחומרים סופקו לאביו של הנתבע שעובד בנפרד ממנו ואף אינו מוסמך לקבל מטעמו סחורה או לחתום על תעודות משלוח (סע' 14-15 לתצהיר).

10.התובעת טוענת כי טענת הנתבע לפיה לא קיבל את מלוא החומרים מהווה הרחבת חזית (פרו' 23.11.09, 1.7.10). יש ממש בטענה. אין התייחסות בהתנגדות לעצם קיומו של חוב. הנתבע ידע מהו סכום החוב לו טוענת התובעת – הרי זהו הסכום שנכתב בשיק הפקדון. לו סבר כי אינו חייב לה את כל הסכום כי לא סופקה לו כל הסחורה, כי אם לאביו, ראוי היה כי יציין כבר בהתנגדותו מהי כמות הסחורה או עלות הסחורה שבאספקתה הוא מודה או כי יכחיש באופן חד משמעי קבלת סחורה בסכום הנטען.

11.יחד עם זאת, וכדי להניח את דעתו של הנתבע אוסיף כי גם לגופה הייתי דוחה את הטענה. הנתבע מודה כי עבד עם קבלני משנה, בהם אביו (סע' 2 לתצהיר), יש ביניהם הסכם אך הוא לא הוצג (עמ' 14 ש' 25-30). לעיתים היתה מגיעה סחורה לביתו ומי שקיבל אותה הייתה אשתו (סע' 5). מר אוסאמה העיד כי היה יושב עם הנתבע ואביו יחד והנתבע מסר לו את השיקים (עמ' 9 ש' 10-14). אביו של הנתבע לא העיד.

12.הנתבע מודה כי הסמיך את אשתו לקבל עבורו סחורה וכן כי עבד עם אביו, אם כי לטענתו היה האב קבלן משנה. העד מטעם התובעת העיד כי הנתבע יצר בפניו מצג לפיו האב מוסמך להזמין סחורה עבורו. המדובר באב שעבד יחד עם הבן, ההסכם שלקיומו טען הנתבע בינו ובין האב לא הוצגו. האב עצמו לא העיד. לאור כל האמור דומה בעיני כי ניתן לקבוע כי הנתבע יצר מצג בפני התובעת כי אביו מוסמך לקבל סחורה עבורו.

13.הנתבע אישר לאשתו לקבל סחורה עבורו כך שקשה לקבל מפיו טענה לפיה הוא לא חתם על כל תעודות המשלוח, שכן ברי כי חלק מהסחורה נמסר לאשתו.